ת"ט
בית משפט השלום עפולה
|
9172-06-11
08/02/2012
|
בפני השופט:
ריאד קודסי
|
- נגד - |
התובע:
אביר לי מתכות בע"מ
|
הנתבע:
ברוך ליבוביץ
|
החלטה |
1. זוהי התנגדות לביצוע שטר ולהלן עיקר טענות הנתבע בתצהירו:
א. מקור החוב נשוא השטר אינו ידוע לנתבע.
ב. התובעת לא צרפה לשטר חשבוניות או תעודות משלוח כדי להעיד על אספקת
הסחורה בסכום הנטען.
ג. חסרים בשטר פרטים מהותיים כגון: תאריך הפירעון וסכום השטר.
ד. לא ניתנה ע"י הנתבע רשות לתובעת להשלים את השטר ועל כן השטר פגום מבחינה זו.
ה. החל מיום 8.11.09 חדל הנתבע מלהיות בעל מניות בחייבת 1 הנפחיה א.א.2000
בע"מ והוא עידכן את מנהל התובעת בדבר העברת מניותיו.
2. הצדדים זומנו לפניי לשמיעת ההתנגדות והוא נשאל מי היה מורשה החתימה בחברה כשהוא היה עדין בעל מניות והוא ענה שהוא בלבד.
הוא נשאל לגבי חתימתו על שטר החוב והוא ענה: "אני מאשר שאני חתום על שטר החוב שהוגש לביצוע בתיק זה" (עמ' 1 שורה 23 לפרוטוקול).
הוא נשאל גם: "אתה מסכים כי שטר החוב נחתם לצורך התחייבות שלך לשלם למשיבה עבור חובות לחברה ככל שיהיו?" והוא ענה: "כן, זה היה בתוקף תפקידי כבעל מניות" (ראה עמ' 2 שורות 1 עד 3 לפרוטוקול).
הוא נשאל: "אתה מאשר כי השארת יתרת חובה למשיבה כשעזבת" והוא ענה :
"אני לא זוכר" (עמ' 2 שורות 4-5 לפרוטוקול).
והוא נשאל אותה שאלה פעם נוספת ולהלן תשובתו:"עד כמה שידוע לי לא היתה יתרת חוב..."
הוא נשאל ע"י בית המשפט מדוע לא ביקש בחזרה את השטר והוא ענה: "לא עלה על דעתי לבקש" (עמ' 3 שורה 8 לפרוטוקול).
הוא אישר חתימתו על שיקים שחוללו ושלטענת התובעת שטר החוב בה לכסות את החוב בגינם, אך הוא טוען כי לא ביטל שום שיק ונודע לו על כך רק לאחר שהוחזרו ע"י הבנק והשיקים האלה אינם קשורים אליו מכיוון שניתנו כשיקים דחויים לשנת 2010 כאשר הוא יצא מהחברה ב- 9.11.09 (ראה עמ' 4 לפרוטוקול שורות 5 עד 8).
3. שני הצדדים סיכמו טענותיהם בפניי כאשר מחד ביקש הנתבע כי תינתן לו רשות להתגונן בטענה כי הושלמו פרטים מהותיים בשטר, שלא בהסכמתו וכי מניותיו הועברו לאחר ולכן בתקופה הרלוונטית הוא לא היה חייב לשלם עבור החברה מאומה ומאידך, ביקשה התובעת לדחות את ההתנגדות בטענה כי לא צורפו מסמכים של הנהלת חשבונות המכחישות את החוב.
4. הלכה ידועה היא שכדי שנתבע יזכה ברשות להתגונן עליו להצביע על הגנה לכאורה, ולו דחוקה, בתנאי שההגנה מפורטת בתצהיר כדי שהנתבע יחקר על תצהירו ויאמת את הדברים ולא תתברר הגנתו, לאחר החקירה כהגנת בדים.
השאלה היא האם העלה הנתבע במקרה זה טענת הגנה? לעניות דעתי הוא העלה טענת הגנה של השלמת השטר שלא על פי הרשאה וטען שפרטים מהותיים הוכנסו לשטר ובמיוחד עניין הסכום. עוד טען הנתבע כי בתקופה הרלוונטית של היווצרות החוב ומתן השיקים עבורו, שיקים אשר חוללו מאוחר יותר, הוא לא היה בעל מניות בחברה החייבת הנפחיה בע"מ ולכן אינו חייב לשלם מהומה, לא כל שכן לא מכוח שטר החוב.